זאת מתנה גדולה לאהוב את הגוף שלנו כמו שהוא.

יש כאלה שמקבלים את זה בילט אין ויש כאלה שצריכים לעבוד קצת יותר קשה-להתאמץ עבור זה, יש כאלה שלוקח להם חיים שלמים אם בכלל כדי להגיע למצב קבלה והשלמה עם הגוף שחיים בתוכו ויש כאלה שאוהבים/שונאים יום יותר ויום פחות.
אני אישית מאוד מאמינה שאנחנו מקבלים מה שנכון ומתאים לנו והעובדה הזאת קצת מקילה על ההתמודדות (בכל תחום דרך אגב).
הגוף שלנו הוא פלא - לא פחות מזה!
ואני זכיתי לאהוב את הגוף שלי וחיה איתו בשלום ואהבה... היום יותר מתמיד.

בתמונה: שירן בחזיית ביקיני קולר שחורה ותחתון שחור גבוה


כשאנחנו זוכות ליצור חיים, להביא ילדים לעולם הגוף והנפש שלנו עוברים טלטלה מטורפת.
להיות אמא היום מבחינתי זאת זכות טהורה, אושר עילאי, ליצור בית!
ההיריון הראשון שלי היה קשה, קשה מאוד.
היריון בסיכון גבוה, שמירת היריון מחודש רביעי וניתוח תוך רחמי.
כל ההיריון היה רכבת הרים של רגשות וחויות קיצוניות.
רק התחתנו והנה היריון ראשון טבעי עם תאומות!
היינו בעננים! מאושרים באדם!
כבר דמיינתי אותן נסיכות מתוקות עם תלתלים משתוללות בבית ומשחקות עם הדברים שלי כמו נשים קטנות, יושבות בבית קפה ושולחות סלפי לאבוש.

בתמונה: שירן בבגד ים שלם שחור CRISS CROSS


ההיריון נגמר בשבוע 26+5 בלידה שקטה, איבדנו אותן אחת אחרי השניה והן הפכו למלאכיות.
בום העולם התהפך עלינו.
האובדן הוא כואב חזק בלב... לא הצלחתי לעכל מה קרה והתחלתי לכתוב, ככה עיבדתי את החוויה ופרקתי הכול לתוך מחברת.
הדפים סופגים הכול.
הלוואי ובהמשך אזכה להוציא ספר להנצחת שי-לי והלל. שם לספר כבר יש לי...
חודשיים לאחר מכן נכנסתי להיריון ונכנס לנו זיק של תקווה לחיים.
מבחינה נפשית יש סערת הורמונים ועוד מתנה שקיבלתי מההיריון הקודם זה הפחד והחרדה שליווה אותי כל רגע...
כל הזמן השויתי בין ההריונות וכשעברתי את השבוע 26+5 של הלידה הקודמת כבר לא היה לי למה להשוות והשתדלתי ליהנות מכל רגע..
ככל שהתקרבנו ללידה נהיה מתח ולחץ ובחרנו יחד עם הרופאים פשוט ללדת "לסיים עם זה" כמו שאומרים וכבר לקבל את הבייבי שלי חי ובריא!
ההקלה, השחרור, הרגע הזה שזכיתי בו מלווה בקריאות שמחה מרגשות... הרגשה שאלוהים נגע בנו ולא שכח אותנו.
כל כך שמחתי, בכיתי מאושר ונרדמתי, השינה המתוקה בחיי.

בתמונה: שירן בחזיית ביקיני קולר שחורה ותחתון שחור גבוה


הגוף שלי עבר טלטלה בתקופה קצרה מאוד. הסימנים שמופיעים בבטן כל פעם שאני מסתכלת על עצמי ואין לי אפשרות אפילו לרגע אחד לשכוח מה עברתי ואני מודה על כך.
היום אחרי 2 הריונות צמודים ולא פשוטים במהלך שנה וחצי זכיתי להיות אמא לבארי המתוק מדבש ואני מסתכלת על כל סימן שחרוט על גופי לעולמים באהבה...
הסימנים האלה הגיעו מהגדילה שלו בתוכי.
אני מסתכלת על בארי וחושבת לעצמי...
איך אני יכולה לא לאהוב את הגוף שלי אחרי החיים שזכיתי ליצור.

  

בתמונה: שירן בבגד ים שלם שחור CRISS CROSS

אז מי אני?

היוש נעים מאוד

שירן הרוש לוי
אמא של באריקו המתוק
אמא של שי-לי והלל המלאכיות
נשואה לדור
וכרגע בחופשת לידה
אוטוטו בת 32
וברכות יתקבלו בשמחה 15.9

הפייסבוק שלי

האינסטגרם שלי

ממליצה להתחבר לקבוצת הפייסבוק: חיבוק בשקט - תמיכה לנשים לאחד לידה שקטה