ברגע ששמתי לב שהעור ברגליים מתחיל להיות רפוס יותר, הזרועות מתנפנפות לכל עבר והבטן קפלים גליים רכים – הבנתי שהגיע הזמן להעלות תמונה בבגד ים לפייס...

בגיל 50, כשהעור פחות בדום מתוח, ומרשה לעצמו קצת לנוח ולהשתחרר, גם הנפש מרשה לעצמה להשתחרר מחוקים חברתיים ומנורמות מקובלות של מה יפה ומה לא.

בדרך לביקיני של החיים, אני עוברת פרסומות אינספור של נשים צעירות ומתוחות שהחזה שלהן לא זקוק לקבוצת תמיכה, וקו הביקיני שלהן יכול להתחיל מתחת לצלקת הקיסרי עם החיוך העקום.

עד שהעיניים נופלות על הפרסומת של Levitex ומתפשטת לי שמחה בכל הגוף למראה המגוון הנשי האנושי הנדיר החוגג על המחשב שלי.

בתמונה: שירלי בבגד ים שלם וולנים

וברור שגם אני רוצה להיות מיוצגת ככה. עם שיערי הלבן והגוף בן ה 50 שלי, שאת כל 4 הלידות שעברתי ועוד האחת השקטה רואים לו בתאים,

ועוד חרוטים בו האהוביםות עלי שנפטרו, לצד אלה החיים,

וגם מקפצות בקפליו ההרצאות שאני נותנת על חשיבה חיובית שהיא דרך חיי,

ושבעת הספרים שכתבתי והשמיני שאת הריונו אני חווה עכשיו,

ומתוך קמטי הצחוק והדמע מציצים הילדים שילדתי והם מעצבנים אותי לפעמים ומרגשים אותי תמיד, ובמיוחד הרביעי שלי, ילד ההפתעה שילדתי בגיל 46, נורי שלי, שאני מתה עליו כמה שהוא חמוד וכמה שיש ימים שאין לי כוח ברגליים האלה שיש בהן כבר פסים ושקעים, לרוץ אחריו ואני רק רוצה לשבת כמו החברות נטולות הדרדקיםות שלי...

הכל חרוט וחרוץ ומתנוסס בגאווה על הגוף שלי מהברכיים הנוזלות ועד לזרועות המתנפנפות ולשיער הלבן. ככה בחוץ, ככה חצוף, ככה חשוף לעיני כל, ואי אפשר לפוטושופ את החיים שעברו עליו. עלי.

וכל זה הרבה יותר יפה בעיני מרווח בין הירכיים ומבט חלול.

שירלי בבגד ים תיקתקים

בתמונה: שירלי בבגד ים שלם קלאסי

לא שהייתי מתנגדת לרווח הזה. פעם הייתי מוכנה למכור את נשמתי בשבילו. אבל הירכיים שלי כבר הרבה שנים נפגשות בחדווה, ומי אני שאמנע מהן את הנאת המפגש?

וכשהחברה נענית בשמחה, ושולחת אותי למדוד בגדי ים ולדווח על החוויה, אני נוכחת לדעת שכמה שנשים מפרגנות ותומכות ברעותן הרופסת, ככה הן אכזריות ונקמניות כלפי עצמן.

וכל תו ותו בגופן עובר סריקה בעיניים חדות שאינן סולחות לדבר. בגופן שלהן, כן? כי כמות ה"את מהממת" ו"נורא יפה לך הצבע" ו"אין לך שום שומן שם! באחריות!" שאני שומעת, משתווה רק לקבוצת תמיכה לנשים מתבגרות שלומדות לאהוב את גופן. דווקא בחדר ההלבשה של סניף SEE YOU בבילו סנטר, כשרוואן החייכנית מרחפת מלקוחה אחת לשנייה בחינניות כובשת.

והן מאיצות בי שאקנה את מה שאני אוהבת, ולא רואות בכלל את מה שאני לא אוהבת בגוף שלי, שהבטן בו נושאת עצמה בגאון בחוץ, והרגליים קפלים, רק את החיוך שלי הן רואות ואומרות לי כמה שמחייך אותי הבגד ים הזה שאני מודדת, וכמה אור הוא מביא לי.

שירלי בבגד ים תיקתקים

בתמונה: שירלי בבגד ים שלם תיק-תק

ואני מסתכלת שוב במראה, ורואה את עצמי בעיניים שלהן, של נשים אחיות, ונראית לעצמי יפה מאוד.

ומפה לשם במסעי החצי ערום בחדר ההלבשה המחבק של החנות, ועכשיו על הפיד של הפייס, נולדות לי 3 מסקנות שאני רוצה לחלוק אתכן:

1.  אל תאמינו לפרסומות. יש גם נשים בנות 40, 50 , 60 ויותר שהיופי שלהן עולה פי אלף מונים על אלו עם המתוח, ככה שהנשמה שלהן זוהרת דרך התאים של הגוף ומרתקת, ומעניינת ומלבבת ומשמחת הרבה יותר מכל בטן מתוחה עם פופיק דק גזרה.

כל וריד, כל קמט, כל שערה לבנה, כל בטן משתפלת, כל פיסת עור רופף הם הילדים שילדת בכאב ובאושר, העבודה שעבדת וסבלת ואהבת, המריבות עם הזוגי.ת והפיוסים ההירואים, החברות שלך בלב, הטיולים בגיאורגיה ההררית...  הגיע הזמן שמושג היופי יתרחב מעבר למראה דק, מתוח וצעיר.

כמה עלובה תפיסת היופי הבלעדית של הנעורים. כמה היא מעלימה את עוצמתן של העיניים החכמות, הגוף חרוט החיים, השיער הזוהר בלובנו, המבט הרך, הידיים הטובות, הבטן הרכה והחזה הנח בעייפות עליה.

2.  אין דבר כזה להתלבש לפי הגיל. יש כזה דבר להתלבש איך שבא לך ומתאים לך. ואם מתאים לך מכופתר ומכוסה וארוך – אז יופי לך. ואם מתאים לך מכנסיים קצרים וגופיה – לכי על זה. ואם מישהו אומר לך שזה לא לגילך, תגידי לו שגיל חשוב רק אם את גבינה. ואת לא.

3. בגיל 50 את כבר מיומנת כל כך בדיכוי עצמי שאינך צריכה שמישהו יעיר לך על אורך המכנסיים או גובה החצאית, את כבר מעירה לעצמך כל כך הרבה פעמים מול הראי בדרך החוצה, שכל מנרמלי הנורמות המעוותות יכולים לחכך ידיהם בהנאה שכן את שלהם השיגו, את  שונאת את הגוף שלך והם יכולים להציע לך אינספור דיאטות, תכשירים מעלימי קמטים ובגדים חונקי חיים עליהם תוציאי את כספך, תשומת ליבך ואנרגיית החיים שלך.

שירלי בבגד ים תיקתקים

בתמונה: שירלי בשמלת חוף לבנה רשת

בגיל 50, את לא רואה בשלטים, בפרסומות, ברחוב, בחוף הים נשים כמוך שאינן מרוטשות, מחוקות ורידים, קמטים וחיים. ואיך תאהבי את הדבר הזה שקורה לך בגוף אם כל העולם חושב שעליך להסתיר אותו, להתבייש בו ולהעלימו? איך תאהבי אם כל מה שאת רואה זה את הצעירות הרזות החטובות, שהן יפות וחמודות אבל כל קשר בינן לבינך לא היה גם כשהיית בגילן?

צאי לחופשי. בדרך שלך, בין בית שחי לא מגולח לבין בוטוקס בין הגבות. בדרך שלך צאי לחופשי.

תני לגוף הזה שנושא אותך כבר 50 שנה או פחות או יותר, חיבוק של אהבה וחמלה ונעימות. והרשי לחצאית שאהבת לחבוק את הבטן המציצה, ולבגד ים שהקפיץ לך את הלב, לעטוף את גופך, ואל תחששי שיראו לך. את החיים רואים לך, והם שלך והם מדהימים.

צאי לחופשי והיי גאה בך, מגיע לך.

שירלי בביקיני קשירה

בתמונה: שירלי בבגד ים ביקיני קולר

 

על הכותבת:

שירלי נס ברלין בלוג

שירלי נס-ברלין

מרצה וסופרת לחשיבה חיובית מזה 23 שנה, מופיעה ב"כמעט חיובית" – הרצאה קומית על חשיבה חיובית והחיים,  

יוצרת "פרויקט קרציה" – פרויקט של מסרים חיוביים יומיומיים היישר לוואטסאפ שלך ובחינם, ודוגמנית לעת מצוא.  

להצטרפות לקרציה, נא לשלוח הודעה כולל שם, לוואטסאפ של שירלי 0544337667.  

 לאתר של שירלי

לפייסבוק של שירלי